הינך נמצא כאן

חוסכים בחשמל, נותנים גז לתעשייה

משק האנרגיה הישראלי עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. החל בשנת 1999, לאחר גילוי מאגרי נועה ומרי-B, וביתר שאת מאז שנתגלו מאגרי הגז הגדולים מדינת ישראל ושותפויות הגז פועלות להקמת התשתית שתאפשר לממש את יתרונות הגז הטבעי לכמה שיותר צרכנים. המעבר לגז טבעי מפחית באופן מהותי את עלויות הדלקים לייצור חשמל ואת עלויות הייצור בתעשיות עתירות אנרגיה במפעלים הגדולים ובכלל המשק.

בתוך שנים ספורות הפך הגז הטבעי למקור האנרגיה המועדף לייצור חשמל ויצר לראשונה אלטרנטיבה בעבור מפעלי התעשייה שהיו תלויים מאז ומתמיד בדלקים מזהמים. לפי הערכת משרד האנרגיה, המעבר לשימוש בגז טבעי הניב למשק הישראלי חיסכון של כ-36 מיליארד שקל בין השנים 2014-2004, ותרם להפחתה ניכרת בפליטת מזהמים בזכות צמצום השימוש בסולר, במזוט ובפחם.

צריכת גז טבעי

צריכת הגז הטבעי בישראל גדֵלה מדי שנה. בשנת 2014 הגיעה ל-7.57 מיליארד מ"ק, ומתוכם 7.51 מיליארד מ"ק סופקו משדה תמר. בשנת 2015 נרשם שיא חדש באספקת הגז ממאגר תמר, ובמהלך השנה צרך המשק הישראלי כ-8.4 BCM גז טבעי.

כ-75% מהגז הטבעי בישראל משמש כיום לייצור חשמל. כ-25% מהגז משמש כמקור אנרגיה ראשוני לתעשייה, וצופים כי הגז יגיע בשנים הקרובות גם לצרכנים כגון בתי חולים ומפעלים נוספים בפריפריה. מלבד זאת, בשנים הקרובות מתוכנן שימוש בגז טבעי גם כחומר גלם לתעשייה הפטרוכימית, ובכך הגז הטבעי יאפשר ייצור אמוניה, אוריאה ומתנול.

חיסכון של עשרות מיליארדי שקלים

לפי דו"ח של רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, המעבר לגז טבעי הביא בשנים 2014-2004 לחיסכון בצריכת פחם ותזקיקי נפט, בעיקר מזוט וסולר, בהיקף של כ-36 מיליארד שקל. כניסת הגז הטבעי הובילה גם להפחתה משמעותית בצריכת מזוט וסולר בתעשייה וחסכה כ-10 מיליארד שקל לתעשייה הישראלית. הרווח שמפיק המשק הישראלי כתוצאה מהגברת השימוש בגז טבעי הוא כפול: ראשית הגז מחליף דלקים מזהמים כגון פחם, מזוט וסולר שהשימוש בהם יוצר עלויות עקיפות אדירות שהן תוצאה מהזיהום ומהנזקים הבריאותיים שהם גורמים. המשמעות של שימוש גובר בגז טבעי היא הפחתת זיהום האוויר שיוצרים הדלקים האחרים וצימצום משמעותי בעלויות העקיפות. תועלת נוספת מהגברת השימוש בגז נוגעת לכספי המיסים: ככל שגובר השימוש בגז כחול לבן כך עולה שיעור המיסים שמועברים למשק המדינה. זאת בשעה שהדלקים האחרים מיובאים ואינם מניבים למדינה הכנסות ממיסים.   

על פי הדו"ח של רשות הגז, בטווח הארוך כ-70% מן ההוצאה המצטברת על הגז הטבעי תחזור לציבור באמצעות גביית תמלוגים ומסים, ובהם מס חברות והיטל על משאבי טבע ("היטל ששינסקי") מהחברות.

גז במשק החשמל

הביקוש העיקרי לגז טבעי במשק הישראלי מגיע מסקטור החשמל. יצרנית החשמל העיקרית היא חברת החשמל לישראל. משנת 2004 ועד סוף 2013 צרכה חברת החשמל למעלה מ-30 BCM גז טבעי, שהם כ-87% מכמות הגז הטבעי שנצרכה עד לתקופה זו בישראל. השימוש בגז מתמר הוריד את עלויות הייצור של חברת החשמל בעשרות אחוזים וסייע להוזיל משמעותית את מחיר החשמל לצרכנים. בשנת 2013, עם תחילת אספקת הגז מתמר, החלו גם יצרני חשמל פרטיים להשתמש בגז טבעי בהיקפים ניכרים.

בשנת 2015 שיעור השימוש בגז טבעי לצורך ייצור חשמל בישראל עמד על יותר מ-50%, זאת בהשוואה ל-30% בשנת 2011 ו-48% בשנת 2014. נכון להיום, לחברת החשמל יכולת ייצור כוללת של כ-13,600 מגה-ואט: כ-6,700 מגה-ואט מיוצרים באמצעות גז טבעי, 4,840 באמצעות פחם והשאר באמצעות סולר ומזוט.

בו-בזמן, ליצרני החשמל הפרטיים יכולת ייצור של כ-3,000 מגה-ואט באמצעות גז טבעי, והם מייצרים כ-25% מכלל החשמל המיוצר במשק. כל תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי הן דו-דלקיות, כלומר מופעלות בגז טבעי וגם באמצעות דלקים אחרים (סולר או מזוט) בזמן חירום או כאשר יש תקלות.

גז טבעי בתעשייה

הגז הטבעי הוא בשורה אמיתית לתעשייה הישראלית. מפעלים כמו שניב ופניציה דרום, שעמדו בפני סגירה, חזרו לרווחיות בזכות הגז הטבעי ומעסיקים היום מאות עובדים.

השימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה בתעשייה עתיד להיות 25%-20% מהיקף הצריכה של גז טבעי במשק. השימוש המשמעותי בגז טבעי בתעשייה בארץ החל בשנת 2006 במפעלי הזיקוק באשדוד ובמפעל הנייר בחדרה, ובשנים הקרובות יגיע הגז הטבעי לרוב צרכני האנרגיה החשובים בארץ. זו הסיבה שהכנסת אישרה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2015-16 את התכנית הממשלתית לפריסת תשתית הולכת הגז וחלוקתו באופן שייאפשר לכ-2000 מפעלים ברחבי הארץ להתחבר למערכת הגז ובכך להנות מהתועלות הגלומות בשימוש בו.

בתעשייה משמש הגז הטבעי להפקת חום לשם ייצור ועיבוד מגוון מוצרים: דלקים, נייר, מינרלים, תרופות, מזון, גומי, מוצרי בנייה ועוד. הצרכנים הגדולים מחוברים לגז טבעי באמצעות מערכת הולכת הגז הטבעי שנבנתה ומתופעלת על ידי חברת נתג"ז הממשלתית. בשנתיים האחרונות החלו צרכני אנרגיה קטנים יותר, כגון מפעלי תעשייה בינוניים וקטנים ובתי חולים, להסב את מתקניהם משימוש בתזקיקי נפט לשימוש בגז טבעי. צרכנים אלו מחוברים לגז טבעי באמצעות אחת משש מערכות החלוקה האזוריות המופעלות על ידי זכיינים. 

בונים תעשיות חדשות

בתוך כמה שנים עתיד להתפתח ביקוש לגז טבעי כחומר גלם לתעשיות חדשות שיוקמו בענף הפטרוכימיה. במישור רותם מתוכננת הקמה של מפעלי אמוניה ואוריאה, וגופים שונים פועלים להקמת מתקנים לייצור מתנול מגז טבעי. נוסף על כך, נבחנת האפשרות להקמה של מתקן GTL לייצור דלקים נוזליים מגז טבעי.

בו-בזמן, דלק קידוחים ואבנר, יחד עם השותפות הנוספות במאגרי תמר ולווייתן, עושות מאמץ מיוחד לשילוב של תעשיית ההייטק המקומית בשוק הגז המקומי והבינלאומי. בחזון שלנו, היתרון היחסי של ישראל בתחום ההייטק יבוא לידי ביטוי גם בתעשיית האנרגיה, כאשר חברות ההייטק הישראליות יוכלו להציע שירותים לחברות האנרגיה הבינלאומיות.  

גז טבעי בתחבורה

המדינה רואה חשיבות רבה מאוד בניצול הגז הטבעי לייצור תחליפי נפט לתחבורה. למימוש חזון זה הוקמו שני גופים ממשלתיים: מינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה בראשות אייל רוזנר והמינהלת לקידום תחליפי נפט מבוססי גז טבעי לתחבורה שהוקמה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בהובלת ד"ר ברכה חלף. פוטנציאל הצריכה של גז טבעי בתחבורה גדול (10-8 BCM בשנה) והחיסכון ביבוא דלקים וזיהום עצום, אך מימוש הפוטנציאל בהיקף ניכר עדיין רחוק. 

המינהלות מצאו כי מחיר הבנזין גבוה עד פי שלושה ממחיר הגז לתחבורה (ב-CNG- גז טבעי דחוס) והציגו יעדי מדיניות שלפיהם השימוש בדלקים לתחבורה יגיע עד שנת 2020 לכ-30% בדלקים מבוססי גז טבעי וכ-60% עד שנת 2025.

לקריאה נוספת: 

שילוב תחליפי נפט מבוססי גז טבעי במערך התחבורה בישראל

התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים בתחבורה

משרד האנרגיה: סקירת ההתפתחויות במשק הגז הטבעי במהלך שנת 2014 ותחילת 2015

gallery image
איור 1 - בזכות מעבר המפעלים לשימוש בגז טבעי הם חוזרים לרווחיות.