הינך נמצא כאן

אגן הלבנט

המים הכלכליים של ישראל, המשתרעים על-פני 25.6 אלף קמ"ר - יותר משטחה היבשתי של המדינה – הם חלק מאגן הלבנט המצוי בדרום מזרח הים התיכון. גבולותיו הגיאוגרפיים של האגן נראים בבירור על קרקעית הים: בצפון קו שבר המכונה "קשת קפריסין", במערב ההר הימי ארתוסטנס, בדרום הקצה של שפך הנילוס, ובמזרח קו החוף. שטחו של האגן משתרע על פני 47.4 אלף קמ"ר, בתחומי המים הכלכליים של מצרים, ישראל, קפריסין, לבנון וסוריה.

בבדיחה המעט חבוטה של ראש הממשלה גולדה מאיר מ-1973 ש"משה רבנו הוליך אותנו במדבר 40 שנה למקום היחיד במזרח התיכון שאין בו נפט" הסתתר גרעין של אמת, שכן מסביב למים הכלכליים של ישראל אכן נמצאו מאגרים משמעותיים של גז ונפט כבר במאה הקודמת: דרומית לנו נמצאו מאגרי גז בשפך של הנילוס אל הים התיכון, ודרומית משם, ביבשה, נמצאו מאגרי נפט וגז בדלתא של הנילוס ובמדבר המערבי המצרי. גם מזרחית לאגן, על מדף היבשת, בסיני  ובישראל גופא נמצאו מאגרי נפט לאורך השנים, אף שמרביתם לא הצדיקו פיתוח כלכלי.

הסמיכות של מאגרים ו"סימני נפט" הם שהניעו את חלוצי תעשיית הנפט והגז הישראלית להמשיך לחפש ולקדוח מאמצע המאה הקודמת ואל תוך המאה הנוכחית. התגליות הקיימות הצביעו על פוטנציאל למציאת תגליות נוספות.    

ואכן, כמאמר חכמינו, "יגעת ומצאת תאמין". בשנת 1999 נתגלתה "נועה", בשנת 2000 "מרי-בי", ובשנת 2009 נתגלו תמר ודלית. דף חדש במימוש פוטנציאל הגז והנפט באגן נפתח.      

פוטנציאל הגז הטבעי והנפט באגן 

בסוף שנת 2010, פרסם המכון הגיאולוגי האמריקאי ניתוח של הפרוספקטיביות של אזור הלבנט, וכללו בתוכו גם שטח יבשתי עד קו השבר של ים המלח. בעבודה זו אמדו חוקרי המכון את הכמות הפוטנציאלית של נפט וגז טבעי ברי-הפקה (recoverable) שעשויה להימצא באזור. לפי ניתוח זה, שהתפרסם לאחר קידוחי תמר ודלית, אך לפני קידוח האקספלורציה של מאגר הגז לווייתן, האומדן המיטבי (ה-P50) בכל שטח האגן, כולל השטח היבשתי, עומד על כ- 112 TCF של גז טבעי וכ- 1.4 מיליארד חביות נפט ברי-הפקה (recoverable).

בהסתמך על אומדן זה, ובניכוי 40  TCF גז טבעי שנתגלו עד כה לחופי ישראל וקפריסין, נראה כי נותר פוטנציאל למציאת מעל 70 TCF של גז טבעי ומעל  מיליארד חביות נפט באגן כולו, וחלק ניכר מפוטנציאל זה מצוי בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל. בימים אלו משלים משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים עבודה מעודכנת על הפרוספקטיביות במים הכלכליים של ישראל, ונראה שממצאיו הראשוניים תואמים, ואף עולים, על מסקנות המכון הגיאולוגי האמריקאי.

בשנים 2011 ו-2012 ניסו שותפי לווייתן להעמיק את קידוח לווייתן-1 משכבות הגז, המצויות בעומק של כ- 5 קילומטרים מפני הים, לעבר מטרות נפט עמוקות, שמעולם לא נקדחו באגן העמוק, ומצויות בעומק של מעל 7 קילומטרים מפני הים. לאחר שני ניסיונות, ובעלות של מאות מיליוני דולרים, הצליחו השותפים להגיע לעומק של כ- 6.5 קילומטרים, הקידוח העמוק ביותר בשעתו באגן הלבנט, אך עדיין לא עמוק דיו בכדי לחדור את מטרות הנפט, שלהערכת השותפים מכילות כחצי מיליארד חביות נפט.

כיצד מעריכים?

ניתוח פרוספקטיביות באגן מבוסס על מידע גיאולוגי וגיאופיזי זמין, הכולל בעיקר סקרים גיאופיזיים שונים (סייסמיים, גרבימטריים ומגנטיים), נתונים מקידוחים וממחשופים יבשתיים, עבודות מחקר על התפתחות האגן וסביבתו, ועוד. הניתוח אומד כמה נפט וגז יכולים להיווצר כתוצאה מקבורה של סלעי מקור הקבורים לעומק של קילומטרים וחשופים לאורך שנים רבות לטמפרטורות גבוהות, כמה מהנפט והגז שנוצרו עשויים להילכד ב'מלכודות' של נפט וגז תחת סלעים אוטמים, וכמה מתוך אותה כמות שנאגרה או הצטברה ניתנת להפקה. ניתוח פרוספקטיביות מתעדכן מידי תקופה, בהתאם להרחבה ולהעמקה של מסד הנתונים.      

לקריאה נוספת: 

Assessment of Undiscovered Oil and Gas Resources of the Levant Basin Province, Eastern Mediterranean

The Levant Basin Offshore Israel: Stratigraphy, Structure, Tectonic Evolution and Implications for Hydrocarbon Exploration

 

 

gallery image
אגן הלבנט