הינך נמצא כאן

האם העבודה נמשכת בזמן ההפקה?

מה קורה במאגר במהלך ההפקה?

בשלב הראשון בחיי מאגר "רגיל", הפרש הלחצים הטבעי שבין המאגר ופני השטח גורם לנוזלים לזרום מהמאגר דרך הבאר אל פני השטח. שלב זה נקרא הפקה ראשונית, שבמהלכו, בשדות נפט, מופק עד 20% מהנפט שבמאגר.

במהלך ההפקה הלחץ במאגר יורד, וכתוצאה מכך הפרש הלחצים, המניע את זרימת הנוזלים, קטן. הירידה בלחץ במאגר גורמת גם לשינויים בתכונות הנוזלים בו (הרכב, צמיגות, צפיפות, ומצב צבירה), ולהידחסות סלעי המאגר, בהתאם לתכונותיהם המכניות. תופעות אלו גורמות לשינויים באופי הזרימה של הנוזלים במאגר, ומשפיעות על נתוני ההפקה (דוגמת קצב, נפח והרכב הנוזלים המופקים).

 

Poduction

מה כרוך בתפעול של מאגר?

במהלך ההפקה מנוטרים משתנים רבים המשמשים לתפעול שוטף ולתכנון פיתוח עתידי, ובהם:

•         נפח והרכב הנפט/גז והמים המופקים מהמאגר.

•         לחץ וטמפרטורה בתחתית הבאר, בראשה ובמקומות שונים במערך ההפקה.

נתוני ההפקה משמשים בין השאר לכיול המודל ה"דינמי", שבתורו מאפשר עדכון של תחזיות ההפקה, ושיפור של אומדן המשאבים במאגר (נפח הנפט/גז).

עדכון המודלים מכתיב את אופי ותזמון פיתוחים נוספים בשדה, דוגמת קדיחת בארות חדשות, ו/או הקמת מתקנים חדשים.

האם אפשר להמריץ את המאגר?

הפיתוח הבסיסי/ראשוני של שדה נפט-גז מבוסס על ניצול של הפרשי הלחץ הטבעיים בין המאגר ופני השטח. "המרצה" היא שם כולל לפעולות שתכליתן למקסם את הפוטנציאל הכלכלי של ההפקה מהמאגר.

לדוגמא, ניתן לשמר את הלחץ במאגר על ידי הזרקה של מים לשולי המאגר, ובכך גם ל"דחוף" (sweep) את הנפט/גז אל הבארות המפיקות.  שינוי תכונות סלע המאגר על ידי הזרקה של חומרים ממיסים (דוגמת דו-תחמוצת הפחמן) או הזרקה של נוזלים בלחץ גבוה הסודקים את הסלע (fracking) עשויים אף הם להאיץ את קצב ההפקה. ניתן אף לשנות את תכונות נוזלי המאגר על ידי חימום ו/או הזרקה של חומרים המתמוססים בנפט/גז.

פעולות ההמרצה מעלות את פוטנציאל מיצוי הנפט/גז במאגר (recovery factor) בעשרות אחוזים. חשוב עם זאת לזכור שבאמצעים הקיימים היום, עדיין נותר נפט-גז רב במאגר, שלא ניתן להפיקו.

פיתוח ואקספלורציה נוספים

מה עושים כשהפיתוח הקיים ממצה עצמו?

מערך ההפקה של השדה, קרי הבארות, הצנרת ומערכות הטיפול שבאמצעותם מופק הנפט/גז מהשדה, ממצה את עצמו בשלב מסוים.

ב"ממצה את עצמו" הכוונה היא שההפקה מהשדה כבר איננה אופטימלית מבחינה כלכלית; הדבר עשוי לנבוע משינויים בלחץ המאגר ובפעולות הנדרשות בכדי לשמר את קצב ההפקה, שינויים שונים בשוק ובמערך הלקוחות, או שילוב של גורמים אלו.

אם כך, כשהפיתוח ממצה עצמו (או קרוב למצות עצמו, על פי המודלים השונים), נדרשים בעליו  לשקול את צעדיהם הבאים, שעשויים לכלול פיתוח נוסף (קדיחת בארות נוספות ו/או המרצת המאגר), אקספלורציה נוספת בשטח הרישיון, העברת/מכירת הזכויות בשדה, או נטישתו. 

למה לנטוש שדה (למה שדות/מאגרים מחליפים ידיים)?

שדה נפט הוא בראש ובראשונה מיזם עסקי; כל עוד הוא נושא רווח לבעליו, ו/או תואם את האסטרטגיה העסקית שלהם, הבעלים ימשיכו להחזיק בו.

אך מה קורה כשהמיזם הופך ללא ריווחי לבעליו (כלומר, שההוצאות על תפעולו גבוהות מההכנסות מהמכירות)? או למשל שהחברה מחליטה למקד את עסקיה באזור אחר, או בסוג אחר של מאגרים? מה קורה אם השדה נהיה "קטן" או "גדול" על בעליו?

במצבים כאלו מקובל להציע את השדה, או את חלקו, למכירה. הפעולה נקראת farm-out (במקרה של מכירה) או farm-in (במקרה של רכישה).

מידי שנה מתקיימים עשרות כנסים ברחבי העולם שבמהלכם מתבצעות עסקאות של “farming”. 

מדוע לקנות שדה "לא ריווחי"?

הגדרת הרווחיות של שדה היא פרטנית, ותלויה ביכולות, במשאבים, ובתלויות (סינרגיות?) של חברה נתונה. מה שמפסיד, או לא תואם אסטרטגיה של חברה אחת, עשוי להיות מאוד ריווחי ותואם אסטרטגיה של חברה אחרת.

במה כרוכה נטישה סופית של השדה?

למושג "נטישה" של שדה נפט/גז הגדרה ברורה בתקינה המקומית (בכל מדינה תקינה שונה), וכרוכה על-פי רוב באטימה של בארות מפיקות, ניקוי וסילוק מתקנים, והשבת סביבת הפיתוח לקדמותה.

סרטון הפקה   דלק קידוחים ואבנר