הינך נמצא כאן

ים תטיס: עוברים לגז טבעי

פרויקט ים תטיס התחיל והניע את מהפכת הגז הטבעי בישראל. במסגרת הפרויקט פותחו שתי תגליות הגז הטבעי הראשונות של דלק קידוחים ואבנר במימי הים התיכון – מאגרי מרי-B ונועה (שבהם שותפות קבוצת דלק, דלק קידוחים, אבנר חיפושי נפט ונובל אנרג'י), והוא הניע מהלך תשתיות לאומי עצום שכלל, לראשונה מקום המדינה, פיתוח צנרת הולכת גז בישראל על ידי חברת נתיבי גז לישראל והסבת תחנות כוח פחמיות לתחנות שמונעות בגז טבעי על ידי חברת החשמל. בכך התאפשר לראשונה לייצר חשמל זול, נקי ומקומי.

משנת 2004 ועד היום הופקו ממאגרי הפרויקט כ-25 BCM, שהם שווי ערך לצריכת הגז הנוכחית של המשק בישראל במשך כשלוש שנים (על פי נתוני צריכת הגז בישראל לשנת 2014). למעשה, פרויקט ים תטיס ומשק הגז הטבעי המקומי שנוצר בעקבותיו, סללו את הדרך לתגליות הגדולות בים העמוק שבאו אחריהם. 

הפרויקט כולל את שדה הגז נועה, תגלית הגז המסחרית הראשונה לחופי ישראל מ-1999, את שדה הגז מרי-B שהתגלה בשנת 2000 ואת מאגר הלוויין שלו Pinnacles (פינקלס) שהתגלה בשנת 2012. השותפות בים תטיס הן דלק קידוחים (25.5%), אבנר חיפושי נפט (23%), נובל אנרג'י (47.059%) וקבוצת דלק (4.441%). 

במהלך כל שנות ההפקה, פרויקט ים תטיס הכניס לקופת המדינה עשרות מיליוני דולרים באמצעות תמלוגים ומסים, כיוון שהגז הטבעי הפך למקור האנרגיה העיקרי והמועדף לייצור חשמל ולשימוש בתעשיות הגדולות. על פי נתוני משרד האנרגיה והתשתיות, "המעבר לשימוש בגז טבעי על פני מקורות אנרגיה אחרים, הניב למשק הישראלי בשנים 2013-2004 חיסכון של כ-28 מיליארד שקל, וכן תרם להפחתה משמעותית בפליטת מזהמים בזכות צמצום השימוש בסולר, במזוט ובפחם".

הפקת הגז הראשונה לחופי ישראל

קידוח האקספלורציה מרי-B 1 בוצע על ידי אסדת ה-Atwood Eagle בפברואר 2000, לעומק של שני ק"מ, והביא לגילוי מאגר גז טבעי – מאגר מרי-B. מאגר זה מורכב משכבות חול באיכות מעולה שעוביין מעל 200 מטר. גודלו ואיכותו של המאגר אומתו והוערכו באמצעות שני קידוחים נוספים (מרי-B  2ו-3) אשר בוצעו בשנים 2001-2000.

הפקת הגז מפרויקט ים תטיס החלה בפברואר 2004, לאחר השלמת תוכנית פיתוח שכללה חמש בארות, פלטפורמה ימית לטיפול בגז ומתקן קבלה חופי של הגז בסמוך לנמל אשדוד. הגז הועבר מהפלטפורמה הימית למתקן הקבלה החופי באמצעות צינור שקוטרו 76 ס"מ (30 אינץ'), ואורכו כמעט 40 ק"מ.

בארות הפקה נוספות נקדחו והושלמו ב-2007 (מרי-B 7) וב-2010 (מרי-B 9 ו-10), בכדי לאפשר הגברה של קצב ההפקה מהמאגר. בסך הכל נקדחו בפרויקט מרי-B עשר בארות שמשמונה מהן הופקו כ-25 BCM גז טבעי.

הלקוחה המרכזית של הגז הטבעי ממאגר מרי-B היתה חברת החשמל, שהשלימה באפריל 2004 את הסבת כל ארבע יחידות הייצור בתחנת הכוח אשכול שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי.

בנוסף, סיפקה השותפות גז טבעי גם לכי"ל (כימיקלים לישראל),לבזן, לנייר חדרה, ולתחנות כוח פרטיות קטנות שהוקמו על בסיס הגז הטבעי. כיום מוצו מרבית משאבי הגז הטבעי במאגר ים תטיס, אך התשתיות שנבנו במסגרת פיתוחו ממשיכות לשמש את תעשיית הגז המקומית.

הרחבת ים תטיס

במהלך שנת 2011, לאור התערערות המצב הביטחוני בסיני ושינוי המשטר במצרים, החלו הפרעות בהזרמת הגז ממצרים, וההזרמה הופסקה לחלוטין בחודש מרץ 2012. בעקבות זאת, הפך מאגר ים תטיס לספק גז יחיד במשק הישראלי וסיפק כ-98% מסך אספקת הגז הטבעי לשנת 2012, תוך שמוצתה בו רוב הפקת המשאבים.

הפקה מוגברת זו לא סיפקה את הביקוש המקומי, וב-2012 הורגש מחסור חמור בגז טבעי בו. כדי לגשר על המחסור בגז טבעי עד תחילת ההפקה משדה תמר, החליטו השותפות במיזם ים תטיס לפתח את שדה נועה ואת מאגר הלוויין פינקלס. שדות אלה פותחו בפעולת בזק ביחס לסטנדרט המקובל בתעשיית הנפט והגז, דבר שאיפשר את חיבורם לפלטפורמת ים תטיס בזמן כדי למלא את הביקושים של קיץ 2012.

לקריאה נוספת: 

קידוח "ים תטיס" מידלדל? נובל ודלק יקדחו את פינקלס 1

החלה הזרמת הגז ממאגר פינקלס; חברת חשמל תחסוך 650 מ' ש' בקיץ

 

gallery image
פלטפורמת ים תטיס (צילום: אלבטרוס צילום אוויר בע"מ)