הינך נמצא כאן

לוויתן: עוגן אנרגטי אזורי 

מאגר לוויתן הוא ההבטחה הגדולה של משק האנרגיה הלאומי והאזורי, ומנוע צמיחה כלכלי למדינת ישראל ואזרחיה. עם משאבים מותנים בהיקף 621 BCM גז טבעי וקרוב ל-40 מיליון חביות קונדנסט[1], לוויתן מכיל כשני שלישים מכלל משאבי הגז שנתגלו לחופי ישראל עד כה, ומהווה אחת מתגליות הגז הגדולות בעולם במים עמוקים בעשור הראשון של המאה הנוכחית. פיתוח מאגר הגז לוויתן יעניק ביטחון אנרגטי לישראל, יזרים מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה מתמלוגים וממסים, יאפשר יצוא גז למדינות באזור ויחזק את מעמדה הגאו-פוליטי של ישראל.

פרויקט ענק

פיתוח מאגר לוויתן צפוי להיות פרויקט התשתיות הגדול ביותר שיבוצע בתולדות ישראל, וכולו במימון המגזר הפרטי. מעבר להשקעה הכספית האדירה, המוערכת בכ-5-6 מיליארד דולר לפיתוח הראשוני של המאגר, מדובר בפרויקט מורכב שמטרתו לשנע באופן אמין ובטוח ובמשך עשרות שנים, כמויות עצומות של גז טבעי וקונדנסט ממעבה האדמה בלב ים, כ-130 ק"מ מערבית לחופי חיפה, אל צרכנים בשוק הישראלי ובשווקי יצוא.

פיתוח המאגר מחייב קדיחת בארות הפקה לעומק של 5 קילומטרים מפני הים (בערך 3.5 קילומטרים מקרקעית הים!), הנחת צנרת הולכה על קרקעית הים והקמת מתקני טיפול ייעודיים בלב ים, בהתאם להנחיות תכנית המתאר הארצית (תמ"א 37 ח'), ובאופן שיימנע משימוש בעתודות חוף יקרות בצפון הארץ. תכנית הפיתוח הראשונית של מאגר לוויתן, שתאפשר הפקה של 21 BCM של גז טבעי מידי שנה (פי שניים מיכולת ההפקה הנוכחית של תמר) ניתנת ליישום באופן מלא או בשני שלבים, בהתאם לביקושים בישראל ובאזור. ביצוע מדורג יכלול בשלב הראשון הקמת מערכת עם כושר הפקה של 12 BCM בשנה (ארבע בארות הפקה, פלטפורמת טיפול בלב ים וצנרת תת-ימית) שתתחבר לצנרת של נתג"ז וממנה למשק המקומי ולמדינות גובלות,  ובשלב שני הרחבת המערכת הקיימת לכושר הפקה של 21 BCM, על-ידי קדיחת ארבע בארות הפקה נוספות, ושדרוג הפלטפורמה והמתקנים הקיימים.  

פיתוח וביסוס השוק מקומי

פיתוח מאגר לוויתן יגדיל משמעותית את כושר אספקת הגז לשוק המקומי ויבסס יתירות ובטחון אנרגטיים שלא קיימים כל עוד המשק נסמך על מאגר מפיק אחד (מאגר תמר). החיבור של מאגר לוויתן אל הצנרת של נתג"ז, יכפיל את היקף הגז הטבעי העומד לרשות מדינת ישראל, ואף יכפיל את מספר מערכות הטיפול וההולכה המובילות גז טבעי וקונדנסט מלב ים ארצה. חיבור זה צפוי לחולל תמורות משמעותיות בשוק המקומי: מעבר לעובדה שניתן יהיה להרחיב את ייצור החשמל הנסמך על גז טבעי (הגדלת הצריכה של לקוחות קיימים והצטרפות יצרני חשמל חדשים), הרי שמגזרים חדשים, מעבר ליצרני החשמל, יוכלו לבסס עצמם על הגז הטבעי, מתוך ידיעה שמדובר בחומר גלם שאספקתו מקומית, אמינה ובטוחה.  

יצוא גז טבעי ישראלי למדינות האזור

אחד האתגרים המשמעותיים בפיתוח שדות גז בים העמוק ובהיקף האדיר של מאגר לוויתן הוא איתור לקוחות המוכנים להתחייב מראש, עוד בטרם פותח המאגר, לרכישת כמויות גז משמעותיות לאורך שנים רבות. אף שמטרתו הראשונית של פרויקט לוויתן היא הגדלת האספקה והיתירות לשוק המקומי, הרי שתחזית הביקושים במשק הישראלי לבדו אינה מאפשרת מבחינה מסחרית את השקעות העתק בפרויקט. לכן, פיתוח השדה מחייב מכירת גז טבעי בשווקים נוספים, כלומר חתימה על הסכמים ליצוא גז טבעי.

שותפי לוויתן פועלים למצב את מאגר לוויתן כעוגן אנרגטי אזורי, שיוכל לספק את צורכי האנרגיה של מדינות וחברות בינלאומיות שפועלות באזור. בחודש יוני 2014 חתמו שותפי לוויתן על מכתב כוונות  עם חברת British Gas לניהול משא ומתן לאספקת BCM 7 בשנה לתקופה של 15 שנה למתקן ההנזלה ELNG של החברה באידקו, מצרים. עסקה זו, אם וככל שתתממש, צפויה להיות הגדולה אי פעם בתולדות המשק הישראלי, בשווי כולל של עשרות מיליארדי דולרים. 

במקביל, שותפי לוויתן חתמו עם חברת החשמל הירדנית (NEPCO) על מזכר הבנות לניהול משא ומתן לאספקת גז טבעי בהיקף של כ- BCM 45 לתקופה של 15 שנה. הסכם זה, ככל שייחתם, צפוי להיות הסכם עוגן למשק החשמל הירדני, ויאפשר לירדן להתמודד עם משבר האנרגיה החריף שאליו נקלעה עם הפסקת הזרמת הגז ממצרים, תוך שיפור יחסי ישראל-ירדן וחיזוק נוסף של מעמדה הגיאו-פוליטי של ישראל.

בנוסף, נחתם מזכר הבנות לניהול משא ומתן לאספקת עד BCM 4 לשנה לשוק המקומי המצרי מול חברת Dolphinus Holdings, למשך תקופה של 10-15 שנה, על בסיס הצנרת הקיימת למצרים.  

זאת ועוד, שותפי לוויתן מקדמים מגעים נוספים לגבי ייצוא גז טבעי בהיקפים משמעותיים לירדן, מצרים, קפריסין וטורקיה. מאחר שלוויתן הוא באמת "לוויתן", כלומר מאגר אדיר, ומאחר ששוק הגז הטבעי האזורי דינאמי מטבעו, עם ביקושים והיצעים משתנים היוצרים הזדמנויות שונות, מקפידים שותפי לוויתן לשמר אוזן כרויה לרחשים האזוריים.  

פוטנציאל הנפט

מתחת למאגר הגז לוויתן אותרו מטרות פרוספקטיביות של נפט בעומק של יותר מ-7,000 מטר מפני הים, שעשויות להכיל כ-560 מיליון חביות נפט בהסתברות גיאולוגית של כ-15%[2]. בשנים 2011 ו-2012 העמיקו שותפי לוויתן את קידוח התגלית של מאגר הגז (קידוח לוויתן-1) לעבר מטרות נפט אלו,  והגיעה לעומק של מעל 6,500 מטרים מפני הים,  העמוק ביותר שנקדח אי פעם באגן הלבנט, אך עדיין לא עמוק דיו. למרות שלא הגיע ל"מטרה", נאסף במהלך הקידוח מידע גיאולוגי והנדסי משמעותי, שיסייע רבות בניסיון הבא להגיע למטרות נפט אלו. למרות שקידוח לוויתן-1 היה היקר ביותר שנקדח לחופי ישראל עד היום (כ-260 מיליון דולר), ולמרות האתגרים הטכניים המשמעותיים הכרוכים בחיפוש ופיתוח של מאגרים בעומק כה רב, היעד של שותפי לוויתן הוא לשוב ולבחון את פוטנציאל הנפט במאגר.

[1] האומדן המיטבי (C2) לפי דוח NSAI מ-11.7.2014

[2] האומדן המיטבי (best estimate) של משאבים מנובאים, לפי דוח NSAI מ-13.3.2013

קריאה נוספת: 

Israel sees gas as key to transforming Mideast relations

For embattled Israel, a Leviathan Massive gas find could transform economy

 

 

 

 

gallery image
מבחן הפקה בלוויתן-1 (צילום: אלבטרוס צילום אוויר בע"מ)
gallery image
שווקי יצוא - לוויתן
gallery image
לוויתן - פרויקט התשתיות הגדול בישראל