דואגים לסביבה
אנרגיה היא מצרך יסוד חיוני לאזרחים ולמדינה: בלי אנרגיה אין חשמל, אין תעשייה ולא ניתן לקיים מדינה מודרנית. לכן אמינותם וזמינותם של מקורות אנרגיה חשובות מאין כמותן. אנו מאמינים כי חיפוש, פיתוח וניצול מקורות אנרגיה חייבים להתבצע בצורה אחראית, מתוך רגישות ומחיבות לסביבה על כל מרכיביה. אנו פועלים בהתאם לסטנדרטים סביבתיים מחמירים, בתיאום עם בעלי עניין שונים, ובהסתמך על הנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
כיבוד הסביבה מחייב בראש ובראשונה את למידתה והכרתה. דלק קידוחים גאה להיות שותפה מרכזית בפעילות שהעשירה באופן מהותי את הידע הקיים היום בישראל לגבי בתי הגידול, המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית של הים העמוק בתחומי ישראל.
נושמים אוויר נקי
לפי דו"ח של ה OECD משנת 2014, זיהום אוויר הפך לגורם הסביבתי המשמעותי ביותר למוות בטרם עת, עם למעלה מ 3.5 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. ב 2015, פורסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי (על סמך נתונים מ 2010) לפיו זיהום אוויר בישראל תורם בכל שנה ל 2,500 מקרי מוות בטרם עת. בהתאם לכך, ממשלת ישראל, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, נוקטת בשורה של צעדים לצמצום פליטות המזהמים לאוויר שכולנו נושמים, מתוך שאיפה שאיכות אוויר טובה תאפשר לתושבי המדינה איכות חיים גבוהה ותוחלת חיים ארוכה. ברמה הלאומית, צמצום בזיהום האוויר מצמצם עלויות מערכתיות, בעיקר בתחומי הבריאות והרווחה.
אחד הגורמים העיקריים לזיהום האוויר בישראל היה ועודנו ייצור חשמל. הדלק, שהבערתו משמשת להנעת הטורבינות המחוללות חשמל, הוא הגורם העיקרי בקביעת רמת הזיהום אשר מייצרת כל תחנה. ייצור חשמל בישראל תורם לכ-56% מסך פליטות המזהמים, שנובע בעיקרו מייצור חשמל באמצעות פחם. לשם המחשה: תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון אחראיות לכ-64% מסך פליטות תחמוצות החנקן בישראל ולכ-82% מסך פליטות הגופרית בישראל.
גז טבעי הוא הדלק ה"סביבתי" ביותר מבין הדלקים המתכלים (דלקים מאובנים דוגמת פחם, סולר ומזוט), מאחר שבעירתו מייצרת כמות זניחה יחסית של חלקיקים, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ודו-תחמוצת הפחמן. בנוסף, תחנות הכוח המופעלות על ידי גז טבעי מתאפיינות בניצולת גבוהה בהרבה מזו המתקיימת בתחנות המופעלות על ידי פחם, מזוט וסולר. מובן שמאחר שהגז הטבעי הוא כחול-לבן, לעומת הדלקים האחרים המיובאים ממרחק רב, העלויות הסביבתיות הכרוכות בשינועו נמוכות לאין ערוך. מסיבות אלו השימוש בגז טבעי לייצור חשמל תורם באופן ממשי לעליה באיכות האוויר בארץ.
לאיכות האוויר גם משמעויות כלכליות, שניתן לכמת באמצעות מדד "עלויות חיצוניות", האומד באופן מקיף וכולל את נזקי זיהום האוויר הנגרמים בתהליך ייצור החשמל. הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אשר הגישה את המלצותיה בשנת 2013, בדקה את רמת הזיהום והעלויות של האנרגיות השונות למשק הישראלי. הוועדה מצאה כי העלויות החיצוניות הנגזרות משימוש בגז הטבעי נמוכות במיליארדי שקלים בשנה ביחס לאלו הנגזרות משימוש בפחם או ביתר הדלקים החלופים הנמצאים בשימוש בישראל (איור 1). האומדנים שפרסמה הועדה אינם מתייחסים לעלויות החיצוניות שנובעות מהפגיעה בסביבה בחי ובצומח, ואין בהם התייחסות להיבטים בני-קיימא לתועלת ולרווחת הדורות הבאים, ולפיכך ברור שהתועלת הכלכלית בשימוש בגז טבעי גדול אף יותר.
בין השנים 2017-2004 ניכרת עלייה עקבית במעבר לשימוש בגז טבעי, למעט הפסקה כפויה בשנת 2012, שנבעה ממשבר הגז המצרי (איור 2). באותה שנה, העלות החיצונית של הנזק בתחלואה ובתמותה מפליטות לאוויר הגיעה לכ-14 מיליארד שקל, מתוכם כ-10.5 מיליארד שקל נגרמו מפליטות מזהמים ממתקני חברת החשמל. עלייה משמעותית בייצור חשמל מגז התרחשה עם תחילת אספקת הגז ממאגר תמר במרץ 2013, ולוותה בירידה ברורה ברמות זיהום האוויר. מגמה זו צפויה להתרחב בשנים הקרובות, ככל שתימשך המגמה של הסבת תחנות כוח פחמיות לגז טבעי (איור 3).
בשנת 2017 קיבלה ממשלת ישראל החלטה בדבר מדיניותה החדשה לייצור חשמל בישראל. על פי ההחלטה, עד שנת 2022 יופחת לחלוטין ייצור החשמל מפחם, ורוב-רובו של החשמל ייצור מגז טבעי ומאנרגיות מתחדשות.
שותפים למאמץ הבינ"ל
מדינת ישראל שותפה להסכם ההיסטורי שהושג בין מדינות העולם בוועידת האקלים בפריז, שנערכה בשנת 2015. בוועידה זו סוכם על מאמץ עולמי להפחתה בפליטת מזהמים וצמצום בפליטת גזי החממה.
הזמינות של גז טבעי, כחול-לבן, יסייע למדינת ישראל לעמוד ביעדים הסביבתיים שהציבה לעצמה, ולהיות שותפה אמיתית במאמץ העולמי לשיפור איכות הסביבה.
פועלים באחריות וברשות
חברת נובל אנרג'י, המפעילה של הפרויקטים השונים בהם שותפה דלק קידוחים, מאמצת מדיניות סביבתית אסטרטגית לשמירה על הסביבה ולעמידה בהוראות החוק בכלל והדינים הסביבתיים בפרט. מדיניות זו כוללת הקפדה על פעולות בהתאם לנהלים פנימיים לניהול הסיכונים הסביבתיים של פעילותה, לרבות הכשרת כוח אדם מתאים, וכוללת תוכנית עבודה להפחתת הפגיעה בסביבה, למניעת תקלות ותאונות ולשיפור מתמיד של התרבות הארגונית בנושאי בטיחות, סביבה וגהות.
במסגרת זו, לנובל אנרג'י צוות ייעודי הן לשלב הפיתוח והן לשלב התפעולי, אשר אחראי ליישום המדיניות כאמור ולפיקוח עליה, ולקיום הנהלים להבטחת מילוי ועמידה בכל הדרישות והתקנים, לרבות מערכות שונות לניהול סיכונים סביבתיים כגון (Safety&Environmental Management Systems( SEMS. כמו כן, מבצעת נובל אנרג'י בדיקות נאותות על-ידי צד שלישי, וזאת בנוסף לביקורות שוטפות שעורך משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה במתקני התפעול ואסדות הקידוח.
נובל אנרג'י מקיימת פעילות שוטפת בנושאי איכות סביבה ובטיחות להגברת המודעות, הידע והמוכנות, לרבות אימונים והכשרות של צוותי המפעילה. עוד יצוין כי נובל פועלת לקבלת כל ההיתרים הנדרשים מכח הרגולציה הסביבתית, לרבות היתר רעלים מכח חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993, היתר הזרמה לים מכח חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988 והיתר פליטה לאוויר מכח חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008.
לקריאה נוספת:
הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות
