נכס אסטרטגי
מעבר לתוֹעלוֹת הכלכליות, הביטחוניות והסביבתיות הרבות, תגליות הגז הטבעי תורמות לחיזוק יחסי החוץ של ישראל ומהוות חלק אינטגרלי מיחסי הגומלין עם שכנותיה. בחזון שלנו, תגליות הגז בישראל ובקפריסין יכולות לשמש גשר לשיתוף פעולה אזורי רחב בתחום האנרגיה ובתחומים נוספים.
בנייר העמדה שהגיש משרד החוץ ביחס למתווה הגז הוא עומד על חשיבות ההיבטים האסטרטגיים של תגליות הגז הטבעי: "הגז הטבעי מהווה נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. הגז מהווה מנוף ביחסי החוץ של מדינת ישראל, וכן תורם ליציבות השלטונית באזור. עצם היותה של ישראל בעלת מאגרי גז טבעי, ובכך בעלת עצמאות אנרגטית וכן יכולת יצוא למדינות האזור ולאירופה, הופך אותה למדינה בעלת נכס אסטרטגי ומעמד מדיני חשוב שיכול לשמש מנוף לפיתוח יחסים דיפלומטיים ומדיניים עם מדינות המזרח התיכון וקידום שיתוף הפעולה האזורי, לבסס את מעמדה של ישראל כשחקן מרכזי בשוק הגז העולמי, ובכך לקדם את האינטרסים המדיניים והכלכליים של ישראל בעולם".
ביטחון לאומי
על פי עמדת המועצה לביטחון לאומי שהוגשה למשרד האנרגיה ביולי 2015, "קיימות תועלות מדיניות-ביטחוניות מובהקות הנגזרות מהאפשרות לעגן באמצעות יצוא גז טבעי בעת הנוכחית מרכיבים ביחסי ישראל עם מדינות שכנות ושותפוֹת להסכם שלום, ובכך להרים תרומה משמעותית לביטחון הלאומי של מדינת ישראל בסביבה אזורית גועשת ומסוכנת. שימוש מושכל בעתודות הגז יכול להגביר את יכולת ההשפעה של מדינת ישראל במערכת הבינלאומית, הן בזירה הקרובה והן באזורים רחוקים יותר".
על פי עמדת המועצה, "הגברת העצמאות האנרגטית של ישראל מחזקת אף היא את הביטחון הלאומי של המדינה. הרחבת מערך הגז הטבעי לכדי מספר מקורות וערוצי אספקה בלתי תלויים תוביל ליתירוּת".
שיתוף פעולה אזורי
למשאבי האנרגיה הגדולים שנתגלו בים התיכון יש פוטנציאל להביא תועלת כלכלית ולשפר את היחסים של מדינת ישראל עם כל מדינות האזור: מצרים, ירדן, טורקיה, קפריסין וכן עם הרשות הפלסטינאית. הקשרים הכלכליים בתחום האנרגיה עשויים להוביל לחיזוק היחסים בין המדינות לאור התועלות הכלכליות והמדיניות שצומחות לכל השותפים.
הסכמים בתחום הגז, שמחייבים התקשרות בחוזים ארוכי טווח, על פי רוב לעשרות שנים, וכרוכים בחיבור פיזי בין מדינות באמצעות צינורות הולכה, מחזקים את יחסי המסחר ותורמים ליציבות כלכלית אזורית. אנו מאמינים ששיתוף פעולה אזורי בתחום הגז הטבעי והאנרגיה, שמדינת ישראל במרכזו, יחזק את מעמדה המדיני של ישראל ויסייע לחיזוק הגורמים האחראים והמייצבים במזרח התיכון.
במהלך אוקטובר 2017 חתמה דלק קידוחים וענקית הגז הרוסית גזפרום על מזכר הבנות לא מחייב, לשיתוף פעולה והקמת צוותי עבודה משותפים לצורך איתור, בחינה וקידום של פרויקטים חדשים המבוססים על גז טבעי בישראל. צוותי העבודה בחברות יתמקדו בבחינת אפשרויות פיתוח תחום התחבורה המונעת בגז טבעי (כלי רכב כבדים, רכבות, כלי שייט) וכן ציוד מתחום החקלאות ועוד. מדובר בצעד שעשוי להביא להשקעות בתשתיות בישראל ולהגדלת הביקוש של הגז הטבעי.
שווקי יצוא
ירדן
יצוא הגז הראשון מישראל החל בסופו של הרבעון הרביעי של שנת 2016, עם תחילת אספקת הגז ממאגר תמר למפעלי Arab Potash ו-Jordan Bromine בצדו הירדני של ים המלח.
בנוסף חתמו שותפי לוויתן בספטמבר 2016 על חוזה עם חברת החשמל הירדנית (NEPCO), לאספקת גז טבעי בכמות כוללת של כ- 45 BCM, לתקופה של 15 שנים, לשם הפקת חשמל למשק המקומי הירדני.
מדובר בהסכם ייצוא הסיטורי, שכן היה זה הסכם ייצוא הגז הגדול ביותר שנחתם עם ממלכת ירדן וכן הראשון שנחתם עם מאגר לוויתן, המיועד להוות עוגן אנרגטי וגיאו-פוליטי באזור.
מצרים
בראשית 2018 חתמו שותפי תמר על הסכם לאספקת גז טבעי עם חברת Dolphinus Holdings המצרית, המתבסס על כמויות הגז העודפות שיעמדו לרשות שותפי תמר (interruptible) במשך תקופה של 7 שנים ממועד תחילת ההספקה. בהסכם נקבעה כמות מצטברת מינימלית לאספקה של 5 BCM, במשך שלוש השנים הראשונות, המיועדת לצריכה במשק המקומי המצרי. הסכם זה תלוי בקיומו של פתרון תשתיתי, שיאפשר הזרמת הגז מתמר – למצרים.
בנובמבר 2015 חתמו גם שותפי לווייתן על מזכר הבנות עם Dolphinus Holdings המצרית לניהול משא ומתן על אספקת גז טבעי בהיקף של עד 4 BCM גז בשנה, לתקופה של 15-10 שנים.
שותפויות תמר ולווייתן חתומות בנוסף על מזכרי כוונות לאספקת גז למתקני ההנזלה של החברות הבינלאומיות British Gas ו-Union Fenosa Gas, הממוקמים במצרים והגז שמונזל בהם מיועד ליצוא למערב אירופה. שותפי לווייתן חתמו על מזכר הבנות עם British Gas לניהול משא ומתן לאספקה של כ- 7 BCM גז טבעי לתקופה של 15 שנים, ושותפי תמר חתמו על מזכר הבנות לניהול משא ומתן לאספקת גז טבעי בהיקף של כ- 4.5 BCM לתקופה של 15 שנה למתקן ההנזלה של חברת Union Fenosa Gas.
הרשות הפלסטינאית
ישראל הינה המקור העיקרי שמספק חשמל לרשות הפלסטינאית. עם זאת, הרשות הפלסטינאית החלה בתהליך ליצירת יכולת ייצור חשמל עצמאית, וזאת, בין היתר, באמצעות קידום הקמת תחנות לייצור חשמל. דלק קידוחים, ביחד עם שותפיה בפרויקטים השונים, מנהלת מגעים עם גורמים שונים, בנוגע לאפשרות לאספקת גז טבעי לתחנות כוח בעזה או באזור ג'נין.
טורקיה
צריכת הגז הטבעי בטורקיה עמדה בשנת 2016 על כ- 46.3 BCM וצריכת הגז הטבעי בשנת 2017 עמדה על כ-BCM 54.5- גידול שנתי של כ-17.8%. טורקיה תלויה לחלוטין בייבוא גז טבעי וגט"ן כמענה לביקוש המקומי שלה לגז טבעי, ופועלת לגוון את מקורות האספקה שלה וכן להפוך למדינת מעבר של גז בצנרת למרכז ומערב אירופה. דלק קידוחים והשותפות שלה בלוויתן מנהלות מגעים עם גורמים שונים בשוק הטורקי בקשר עם אספקת גז טבעי לשוק הטורקי ממאגר לוויתן, ומנהלת מגעים עם גורמים רשמיים בממשלת טורקיה לעניין ייצוא גז טבעי לטורקיה, בפרויקט שיכלול הקמת צינור ימי מישראל לטורקיה למכירת גז טבעי למשק הטורקי.
קפריסין
בקפריסין אין כיום שימוש בגז טבעי, וקיימת למדינה תלות כמעט מוחלטת בייבוא של מוצרי נפט למיניהם, וייצור החשמל בקפריסין מבוסס בעיקרו (כ-90%) על שריפת מוצרים מבוססי נפט כדוגמת דיזל. בנוסף, לקפריסין קשיים בהתחברות לתשתיות האנרגיה באירופה בשל מיקומה הגיאוגרפי והיותה אי.
עם זאת, בעקבות ממצא "אפרודיטה" (מאגר הנפט המוחזק על ידי דלק קידוחים, נובל ו-Shell) נוצר בקפריסין מקור אפשרי של גז טבעי מקומי, ואולם לנוכח היקף ההשקעה הצפוי הדרוש לפיתוח השדה ולאור היקפו המוגבל של השוק הפוטנציאלי המקומי בקפריסין, נראה כי פיתוח הממצא ואספקת הגז הטבעי לשוק המקומי תלויה ביכולת הרשויות בקפריסין לקדם הקמת תשתיות ייצוא שיצדיקו את פיתוח הממצא ומסחורו.
כיום פועלות ממשלת קפריסין וחברת החשמל הקפריסאית לקידום החלפת השימוש במוצרים מבוססי נפט לייצור חשמל בשימוש בגז טבעי, ודלק קידוחים עם יתר שותפיה במאגר אפרודיטה מנהלת מגעים עם חברת הגז הממשלתית בקשר עם אספקת גז טבעי לקפריסין ממאגר אפרודיטה.
תמיכה בינ"ל
הממשל האמריקאי פועל בעקביות למימוש התועלות המדיניות והכלכליות שיש לתגליות הגז הטבעי באגן הים התיכון. פעילותו נובעת מתוך תפיסה כוללת, שלפיה קשרי האנרגיה יכולים לחזק את היחסים בין ישראל לשכנותיה, לתרום ליציבות המזרח התיכון ובמעגל רחב יותר להציע לאירופה מקור גז נוסף למקורות האנרגיה הקיימים של היבשת.
לדברי נציג מחלקת המדינה לתחום האנרגיה במזרח התיכון, עמוס הוכשטיין, "יש מצב יוצא מהכלל שבו האינטרס האישי של כל אחד מהצדדים בתחום האנרגיה זהה". מחלקת המדינה האמריקאית אף העניקה תמיכה מדינית למשא ומתן בין שותפות לווייתן לחברת החשמל הירדנית ובירכה על חתימת מזכר ההבנות בין הצדדים.
במהלך דצמבר 2017 חתמו שרי החוץ של ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה על מזכר הבנות להקמת צינור גז שיוביל גז טבעי כחול-לבן ממאגר לוויתן – לאיטליה. הצינור המתוכנן הוא באורך של כ-2,100 ק"מ ובעלות מוערכת של כ-25 מיליארד שקל, ובנייתו צפויה להסתיים בשנת 2025. בטקס החתימה ציינו השרים כי מדובר ב"פרויקט תשתית אסטרטגי המייצג אינטרס משותף למדינות ולאיחוד האירופי בנוגע לגז הטבעי." נציג האיחוד האירופי העריך כי אירופה תצטרך להגדיל את יבוא הגז הטבעי שלה ב-100BCM בשנה בגלל הירידה בתפוקת הגז בים הצפוני, וכי אירופה רואה בישראל ובקפריסין מקור בטוח לאספקת גז בעתיד.
